על משמשים, גוגואים ופאי בקרם שקדים

כשהייתי ילדה, בחודשי הקיץ היו הרוכלים הערבים מגיעים עם עגלותיהם הרתומות לחמורים עם מרכולתם פעמיים או שלוש בשבוע לרחוב בו גרתי. המשמשים, לרוב עדיין לא בשלים, היו מונחים בתוך דליים או קערות גדולות מפלסטיק משופשפות ומוסתרים מתחת לשמיכות צמר כהות. הרוכל היה מרים את השמיכה, לוקח צלחת, מעמיס עליה את הפירות ומעביר למאזניים של פעם. בצד אחד הפירות ובצד השני, משקולות. הייתי מוקסמת מהמעברים המהירים של המשקולות עד שהמשקל היה מתאזן.

פעם אחת כשהתחשק לי לאכול משמשים, טיפסתי על אחד המדפים הגבוהים שהיה בתוך המזווה במרפסת בבית הוריי, פתחתי את שקית הנייר החומה ואכלתי את המשמשים שטעם חמיצותם הבוסרית עוד מתגלגל לי על הלשון.

ואם מדברים על לשון, אי אפשר להתעלם מהביטוי בערבית ״בוקרה פיל מישמיש״, שתרגומו לעברית הוא מחר בעונת המשמש והוא מתייחס לדחייה, למועד בלתי אפשרי, שלא יחול לעולם. ככל הנראה קשור הביטוי להבשלה המהירה ולחיי המדף הקצרים של פרי המשמש הרגיש המקצרים את העונה שבה הוא זמין בשווקים. (מתוך ויקיפדיה).

המשמשים אכן מגיעים בכל קיץ למופע קצר ומכילים ערכים תזונתיים רבים. משמשים, ממש כמו אבוקדו, מגיעים קשים ואם לא נשים לב, הם יצנחו מהר מאוד וירקבו.

אז רגע לפני, כשהם עדיין אכילים, הכנתי פאי משמשים בקרם שקדים. כהרגלי בקודש, מה שמוביל אותי זה רכיבים איכותיים ובריאים וכאן יש רבים מהם. חמאה היא הגילטי פלז׳ר שלי באפיה ובכלל ואני מקפידה להשתמש רק בה באפייה.

המצרכים:

לבצק:

50 גרם חמאה מומסת

3 כפות סירופ מייפל

1 ביצה גדולה

100 גרם קמח כוסמת

100 גרם קמח טף

חצי כפית אבקת אפיה (ללא אלומיניום)

חצי כוס מים חמימים

לקרם שקדים וקוקוס:

100 גרם חמאה מומסת

2 ביצים

3/4 כוס אבקת שקדים

1/4 כוס קמח קוקוס

2 כפות סירופ מייפל

1 כף ליקר שקדים

700 גרם משמשים

ההכנה:

מעבירים את חומרי הבצק לתבנית פאי ומהדקים היטב עם הידיים כדי ליצור שכבה אחידה. שומרים בצד.

בינתיים מכינים את הקרם שקדים וקוקוס.

מקציפים את הביצים עם החמאה, מוסיפים את שאר החומרים ומערבלים לעיסה אחידה.

מוזגים את העיסה על הבצק.

מגלענים את המשמשים, פותחים לחצאים. מסדרים אותם מעל הקרם בצורה צפופה. ֿ

אופים בחום של 170 מעלות לכחצי שעה.

אחרי האפיה מזליפים על הפאי מעט סירופ מייפל בעודו חם.

אפשר להגיש עם שמנת חמוצה.

בין האוספים של המפיות, הבולים והמדבקות היה לי גם אוסף מכובד של גוגואים בקופסא מעץ. אני זוכרת שהקופסא היתה מתמלאת ומתרוקנת לפרקים, תלוי כמה טוב הצלחתי לקלוע כששיחקתי עם חבריי.