מה המשותף ליופי, סקרנות ותשוקה

January 11, 2019

ההתחלה: הייתי מה שנקרא גנדרנית

 

יופי מעסיק אותי מגיל צעיר מאוד. גם יופי פנימי וגם זה הנראה מבחוץ. הייתי מה שנקרא, גנדרנית, או פאשניסטה. הייתי עולה על זוג כפכפי העקב היחידים של אמא שלי, נעמדת מול המראה ומחזיקה ביד סל קניות. פעם אחת גם העברתי פס מעל העין בטוש שחור, כי אמא שלי לא אף פעם לא התאפרה ואני כל כך רציתי להתאפר. בכל תמונות הילדות, השיער שלי מסודר בתסרוקת כלשהי. פעם הוא אסוף לפקעת מעל הראש ופעם אחרת הוא מסורק ל״בקבוקים” (כך קראו פעם לתלתלים ארוכים) על העורף. השמלות, הגרביים והנעליים היו תמיד טיפ טופ. נעלי העור שנעלתי, היו בצבע אדום ולבן וכשהשתפשפו, קיבלו צחצוח במשחת נעליים מתאימה, כדי שיבריקו.

 

 

 

 

בית הספר היסודי: פודינג ורוד בין שני ביסקויטים

 

 

בבית הספר המחברות והספרים שלי היו תמיד עם עטיפות יפות ונקיות. היו שם גם טושים, צבעים, עפרונות, ניירות מכתבים יפים ורומנטיים, אוסף יפיפה של מפיות נייר צבעוניות ובקבוק לק ראשון בצבע לבן פנינה (שקנו לי ב״משביר לצרכן״ בהדר, חיפה). למרות גילי הצעיר, שיעורי ההתעמלות תמיד העסיקו אותי וכך גם תזונה בריאה, יופי ואסתטיקה בכל מה שהיה סביבי. הייתי עוקבת אחרי הלבוש של המורות בבית הספר, בגינונים ובמראה שלהן. אז גם גמלה בי ההחלטה להיות מורה. להשפיע, ללמד, לעמוד על במה, להעביר מסר וגם להתלבש יפה ולהיראות. הייתי גאה כשבכיתה ו׳ המורה להתעמלות בחרה בי לעלות על הבמה ולהעביר 3 פעמים בשבוע תרגילי התעמלות לכל בית הספר במפקד הבוקר, כשהיא יצאה לחופשת לידה. 

 

 

 

 

כשהייתי חוזרת מבית הספר, תמיד חיכתה לי ארוחת צהרים חמה ואני הייתי מוכנה לוותר בשמחה על הארוחה הבריאה בבית. כל מה שרציתי היה להיות כמו "ילדי המפתח", אלה שאמא שלהן עבדה מחוץ לבית ואכלו בחדר האוכל של בית הספר. התחננתי בפני אמא שלי שתאפשר לי לאכול שם, כמוהם. אבל היא סירבה. בסוף היא הסכימה לרשום אותי (למשהו לא הגיוני מבחינתה) ואני זכיתי לאכול (במשך שנה אחת בלבד) בחדר האוכל ולקינוח ללקק פודינג ורוד וקר (שיא היופי הפינטרסטי היום) שהיה מרוח בין שני ביסקויטים של פתי בר, בדיוק כמו שאר הילדים. 

 

 

 

שנות נעורי: דרייב מטורף ליופי בשילוב עם סקרנות 

 

בנעוריי, נשאבתי יותר לשמירה על הגוף, הנפש ולמה שנמצא עמוק בפנים. קראתי את ספר היופי של דיאן פון פירסטנברג, שהיה לי להשראה רבה מאוד בתחום היופי, הבריאות והתזונה. שאבתי כל מה שראיתי שם בין הכתובים והתמונות. הייתי מדמיינת אותי יפה, בריאה וחיונית כמו הנשים שחייכו אלי מהתמונות בשחור לבן. 

 

 

בתיכון, מאוד אהבתי את שיעורי הספורט ואת כל מה שקשור לשמירה על גוף חזק וחטוב. היה בי דרייב מטורף לעשות את כל מה שאני נוגעת בו יותר יפה, יותר אסתטי, יותר נעים בלב ובעיניים והכי טוב שאני יכולה. להתלבש בסטייל, לבשל בסטייל, ליצור בסטייל. סטייל שאני קבעתי וגם לעשות את זה בהצטיינות. מאוחר יותר גם תבוא תעודת הוראה וגם תואר ראשון ושני, כולם בהצטיינות. 

 

 

כשסיימתי את התיכון, רציתי כל כך לנסוע לחו”ל. הורי נעתרו לבקשתי ושלחו אותי למשפחתי באנגליה. טסתי בפעם הראשונה בחיי לחו״ל ולבד. זה לא היה ענין של מה בכך באותם ימים. לא כל חבריי זכו לתענוג הזה. הייתי שם חודש ימים, מגלה עולם שבאותם ימים, לא ראיתי כמוהו (החתונה של הנסיך צ׳ארלס עם הנסיכה דיאנה). אז גם נדבקתי בחיידק הנסיעות לחו״ל. היתה בי סקרנות עצומה לראות עולם, לגלגל על הלשון את השפה האנגלית עם בני המקום ולהגיע למחוזות אחרים. 

 

 

 

 

 

בבגרותי: לעמוד על הבמה עם האני מאמין שלי

 

ביותר מ30 שנות חינוך והוראה, מצאתי את עצמי עומדת על במת הכיתה ומלמדת בני נוער אנגלית וגם מחנכת את האני מאמין שלי דרך אהבה, חמלה, כבוד האדם והקשבה ללב. הספרים המקצועיים שקראתי היו תמיד רק בתחום הבריאות, התזונה והיופי. ומאוחר יותר, גם בהתפתחות אישית ורוחניות. בשלב מסוים, התחלתי להרגיש חוסר הלימה בין העיסוק שלי לבין המסר שאני רוצה להעביר ופניתי לכיוון אחר. לקח לי זמן רב לגלות ולדייק את התשוקה שלי. יחד עם עיסוק יומיומי בכתיבה וחיבור לצד הרוחני שלי, גיליתי את הביטוי SELF CARE שמהווה את הבסיס לכל האלמנטים המרכיבים את מעגל החיים שלי.  כשחיים את החיים ממקום של SELF CARE, זה מאפשר לעשות פיין טיונינג על החיים כדי לחיות אותם באופן מלא ומספק בכל הרבדים.

 

 

במבחן למציאת החוזקות שלי (של VIA),  גיליתי שהערך החשוב לי ביותר הוא הערכה של יופי ומצוינות. כשגיליתי את זה, הדברים ניראו לי פתאום ברורים הרבה יותר. שנים ניסיתי להדוף את ענין העיסוק ביופי. הוא נראה לי שולי ולא רציני מספיק. לא כמו להיות מורה שזה מקצוע רציני. החוזקה השניה שלי היא סקרנות. בשנים האחרונות אני מאפשרת לעצמי לטעום מזה יותר, להתנסות בדברים חדשים, להגיע למקומות חדשים ומיוחדים. הן בעולם של בחוץ והן בזה שבפנים. הכח השלישי שלי הוא כנות. זו ידיעה שכלל לא הפתיעה אותי. לכנות שתי פנים: אחת, לומר אמת (תכונה שהיא נר לרגלי) אך גם לנהוג בשקיפות, לשתף ולהפיץ אותה. הפן השני הוא מה שאני בוחרת לעשות גם בעזרת הבלוג הזה. 

 

 

ועכשיו SELF CARE, כי משם הכל מתחיל

 

התמריץ שלי לכתיבת הבלוג מתוך ההויה של SELF CARE הוא להיות השראה לנשים בנושא. כשחיים מהמקום הזה, חווים שגשוג ושפע במגוון תחומים בחיים. אחרי שחקרתי ולמדתי את הנושא על עצמי בניתי מודל המאגד 12 תחומים שהם אבני יסוד של SELF CARE בחיים; יסודות כמו אהבה עצמית, תזונה, תנועה והתפתחות אישית הם חלק מהם. מתוך המקום הזה אני מלווה נשים ומלמדת אותן ליצור עבור עצמן חיים המבוססים על SELF CARE .SELF CARE זה הרבה יותר מטיפוח עצמי. SELF CARE הוא בסיס לחיים שיופי, מצוינות, סקרנות וכנות הם חלק בלתי נפרד ממנו. 

 

הדרייב שלי הוא להראות גם לנשים אחרות את הדרך להצליח לעשות את זה מבלי להרגיש שזה בא על חשבון מישהו או משהו אחר. אני רואה בזה מתנה ענקית שחשוב שנעניק לעצמנו. רק כך נוכל להיות במיטבנו עבור עצמנו, עבור היקרים ועבור אלה שרוצים ללמוד מאיתנו.

 

אשמח לשמוע ממך מה לקחת מהפוסט הזה ואיפה SELF CARE פוגש אותך. 

 

לעוד פוסטים על דרך החיים בה אני מאמינה, את מוזמנת להיכנס לדף העסקי שלי בפייסבוק ולעקוב אחרי גם באינסטגרם.

 

 

לחיים של SELF CARE,

מרינה

 

 

Please reload

פעם בשבועיים אני שולחת פוסט חדש לנרשמות שלי, מזמינה אותך להירשם לבלוג ולקבל את הפוסטים האחרונים
אודותי
IMG_8491.JPG
תודה שאת קוראת אותי, אני מרינה, נושמת, מאמינה וחיה חיים של SELF CARE. עוד עלי. 
בואי ניפגש במייל 
הפוסטים שהכי אהבתן

היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם

19.06.2016

1/3
Please reload

בואו נשמור על קשר:
  • Instagram Social Icon
  • Facebook Basic Square
פוסטים אחרונים
Please reload

מה זה SELF CARE?
Please reload